<h1>תמים דעים להראב"ד סימן צ"ח</h1>
<h2>דף נח.</h2>
פסק זה כתב הרב ר' אברהם אב"ד בשם רש"י ז"ל. מסקנא דמלתא מגע ע"א בין שנתכוון ליגע שכשך אעפ"י שלא נסך אסור בהנאה. ממתניתי' דאגרדמי' ע"א משום לך לך אמרי' נזירא. שלא בכונה כגון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתני' דחר' ע"א וכן נמי נפל לבור שלא בכונה הא אסור בשתיה ומותר בהנאה. ומגע ע"א ע"י דבר אחר כגון בקנה אם אנו יודעים שנתכוון לדבר אחר כגון מדדו בקנה או התיז את הצירע' מותר בהנאה ממתני' ואי איכוון אסור אף בהנאה מעובדא (דכירה) [דבירם] משום דבלא כונה הוא הא בכונה אסור משום לך לך. כח ע"א בחיבורי' כגון דמוריק אורוקי הכיר בו שהוא יין אסור מדר' יוחנן (נ"ט.) דאמר צא והכריז על יינן משום לך לך. שמא יגע ולאו אדעתי' לא הכיר בו שהוא יין מותר אף בשתיה מעובדא דר' יוסי בן נהוראי דאמרי שרי אפי' בשתיה דכחו שלא בכונה לא גזרו וכחו שלא בחבורי' כגון זריקה מותר בשתיה ואפילו נתכוון מדרב אסי דאמר כל שכשך בגוי אינו עושה י"נ.
<h2>דף סא:</h2>
פסק זה כתב הרב ר' אברהם אב"ד בשם רש"י ז"ל. מסקנא דמלתא מגע ע"א בין שנתכוון ליגע שכשך אעפ"י שלא נסך אסור בהנאה. ממתניתי' דאגרדמי' ע"א משום לך לך אמרי' נזירא. שלא בכונה כגון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתני' דחר' ע"א וכן נמי נפל לבור שלא בכונה הא אסור בשתיה ומותר בהנאה. ומגע ע"א ע"י דבר אחר כגון בקנה אם אנו יודעים שנתכוון לדבר אחר כגון מדדו בקנה או התיז את הצירע' מותר בהנאה ממתני' ואי איכוון אסור אף בהנאה מעובדא (דכירה) [דבירם] משום דבלא כונה הוא הא בכונה אסור משום לך לך. כח ע"א בחיבורי' כגון דמוריק אורוקי הכיר בו שהוא יין אסור מדר' יוחנן (נ"ט.) דאמר צא והכריז על יינן משום לך לך. שמא יגע ולאו אדעתי' לא הכיר בו שהוא יין מותר אף בשתיה מעובדא דר' יוסי בן נהוראי דאמרי שרי אפי' בשתיה דכחו שלא בכונה לא גזרו וכחו שלא בחבורי' כגון זריקה מותר בשתיה ואפילו נתכוון מדרב אסי דאמר כל שכשך בגוי אינו עושה י"נ.
